ספר במדבר, החומש הרביעי בתורה, מתאר את מסעות בני ישראל במדבר במשך ארבעים שנה. הספר פותח במפקד העם, ממשיך דרך אירועים מכוננים במסע, וכולל חוקים ומצוות רבות.
הספר מתחלק לשלושה חלקים עיקריים: החלק הראשון (פרקים א-י) עוסק בסידור המחנה והכנות למסע. החלק השני (פרקים יא-כה) מתאר את המסעות והאירועים במדבר. החלק השלישי (פרקים כו-לו) מתמקד בהכנות לכניסה לארץ.
דרך סיפורי הספר אנו לומדים על אתגרי המנהיגות, חשיבות האמונה בזמני משבר, והתמודדות עם קשיי המדבר. הספר מלמד על השגחת ה' המתמדת על עמו גם בתנאים הקשים ביותר.
בספר מתוארים אירועים מכוננים כמו חטא המרגלים, מחלוקת קורח, מי מריבה ומלחמות סיחון ועוג, המעצבים את אופיו של העם לקראת הכניסה לארץ ישראל.
בני ישראל נסעו במדבר ארבעים שנה! ה' שמר עליהם עם ענן ביום ועמוד אש בלילה, ונתן להם מן לאכול.
שנים עשר מרגלים הלכו לראות את ארץ ישראל. רק יהושע וכלב האמינו שאפשר לכבוש אותה!
בלעם רצה לקלל את ישראל, אבל ה' גרם לאתון שלו לדבר ולברך את עם ישראל במקום!
משה הכה בסלע במקום לדבר אליו כפי שה' ציווה. בגלל זה, הוא לא יכל להיכנס לארץ ישראל.
קורח ועדתו לא רצו לקבל את מנהיגותו של משה. ה' הראה לכולם שמשה הוא המנהיג האמיתי!
ה' הראה שבחר באהרן להיות כהן גדול כשרק המטה שלו פרח והוציא שקדים מבין כל מטות השבטים.
משמעות הקרבת הקורבנות כביטוי להתקרבות לה', חשיבות הכוונה והרצון הפנימי בעבודת ה', והצורך בתיקון החטאים.
חשיבות תפקיד הכהנים כמתווכים בין העם לה', האחריות המיוחדת המוטלת עליהם, וההקפדה על קדושת המקדש.
החשיבות של שמירת הטהרה בחיי היומיום, ההבדלה בין טמא לטהור, והשאיפה המתמדת להתקדש ולהיטהר.
משמעות המועדים כזמנים מיוחדים להתקרבות לה', חשיבות השבת והחגים בחיי העם, וההכנה הרוחנית הנדרשת לקראתם.
חשיבות האחדות והערבות ההדדית בעם ישראל, מצוות "ואהבת לרעך כמוך", והאחריות לדאוג לחלשים ולנזקקים בחברה.
הציווי "קדושים תהיו", המחייב התנהגות מוסרית וערכית בכל תחומי החיים, והשאיפה להידמות לדרכי ה'.
בספר במדבר מתוארים חמישה סוגי קורבנות עיקריים: עולה, מנחה, שלמים, חטאת ואשם. לכל קורבן יש משמעות ומטרה ייחודית.
אהרן ובניו היו הכהנים הראשונים שעבדו במשכן. הם עברו תהליך מיוחד של שבעה ימי מילואים לפני תחילת עבודתם.
בפרק כ"ג מתוארים כל מועדי ה': שבת, פסח, שבועות, ראש השנה, יום כיפור וסוכות, עם הלכותיהם המיוחדות.