ספר שמות, החומש השני בתורה, מתאר את לידתו של עם ישראל כאומה. הספר פותח בשעבוד מצרים, ממשיך דרך הגאולה והיציאה ממצרים, ומגיע לשיאו במעמד הר סיני וקבלת התורה.
הספר מתחלק לשלושה חלקים עיקריים: החלק הראשון (פרקים א-טו) עוסק בשעבוד מצרים, המכות, יציאת מצרים וקריעת ים סוף. החלק השני (פרקים טז-כד) מתאר את המסע במדבר עד מעמד הר סיני וקבלת התורה. החלק השלישי (פרקים כה-מ) מתמקד בציווי ובניית המשכן.
דרך סיפורי הספר אנו לומדים על התהוות העם, על מנהיגות, על אמונה בשעת משבר, ועל הברית המיוחדת בין ה' לעמו. הספר מלמד על חשיבות החירות, האחריות הלאומית, והקשר המתמיד בין העם לבוראו.
בספר מתוארים אירועים מכוננים כמו עשר המכות, קריעת ים סוף, מתן תורה והקמת המשכן, שכל אחד מהם מהווה אבן דרך בעיצוב זהותו של עם ישראל ובביסוס הקשר המיוחד עם הקב"ה.
משה ניצל בזכות תושייתן של נשים: יוכבד אמו, מרים אחותו, בת פרעה והמיילדות העבריות.
הים נקרע לשנים עשר שבילים שונים, כך שכל שבט עבר בנתיב משלו.
במעמד הר סיני שמעו כל ישראל את קול ה' מדבר אליהם ישירות, אירוע שלא חזר על עצמו בהיסטוריה.
כשמשה הי תינוק קטן, אמו הצילה אותו מגזירת פרעה על ידי הנחתו בתיבה קטנה על היאור. בת פרעה מצאה אותו, ריחמה עליו ואימצה אותו לבן.
כשבני ישראל הגיעו לים סוף והמצרים רדפו אחריהם, ה' עשה נס גדול: הים נבקע לשניים ובני ישראל עברו בתוכו ביבשה!
משמעות החירות האמיתית והאחריות הנלווית אליה. יציאה משעבוד לחירות כתהליך פיזי ורוחני.
תהליך התגבשות עם ישראל מאוסף של עבדים לעם מאוחד בעל ייעוד וזהות משותפת.
משמעות הברית בין ה' לעם ישראל, וחשיבות התורה כמדריך לחיים ערכיים ורוחניים.
חיזוק האמונה והביטחון בה' דרך הניסים והנפלאות, וההתמודדות עם קשיי המדבר.
חשיבות המשכן כמקום להשראת השכינה, והקשר המתמיד בין ה' לעמו.
חשיבות האחדות בעם ישראל והאחריות ההדדית בין חברי הקהילה.