חסד הוא הכוח האלוקי של נתינה ללא תנאים וללא גבולות. זהו הרצון להעניק, להאיר, לשפוך שפע של טוב על הזולת מתוך אהבה אמיתית. בעוד דעת מחברת בין ההבנה לרגש, חסד הוא הביטוי הראשון של הרגש בפועל – הרצון להיטיב ולתת.
חסד הוא לא רק נתינה חומרית – אלא נתינה רוחנית, תמיכה, אהבה, הקשבה, ועזרה לזולת בלי לצפות לתמורה. אם חכמה היא נקודת ההברקה הראשונית ובינה היא עיבוד הרעיון, הרי שחסד הוא השלב שבו התובנות יוצאות מהכוח אל הפועל – על ידי השפעה ונתינה לזולת.